ימיני מירב נ' חב` שרותים קבלניים בע"מ

החלטה

בפני בית הדין בקשת הנתבעת לחייב את התובעת בהוצאות בגין דחיית בקשתה להכיר בתביעתה כתביעה ייצוגית.

התובעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, אין מקום להידרש לטענות אלו לאחר מתן פסק הדין ובמידה והנתבעת סבורה כי פסק הדין שגוי, עליה להגיש ערעור.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, ושקלתי את טענות הצדדים, להלן החלטתי.

בית הדין בפסק דינו, היה ער לנסיבות המקרה. מדובר בעובדת ניקיון במשרה חלקית אשר מרבית תביעתה לתשלום פיצויי פיטורין וזכויות סוציאליות שלא שולמו לה כדין במהלך עבודתה, התקבלה. בנוסף, בית הדין השית על הנתבעת הוצאות לתובעת בסך של 5,000 ₪.

בעת כתיבת פסק דינו, לא נעלמה מעיני בית הדין העובדה כי התובעת הגישה בקשה להכרה בתביעתה כתביעה ייצוגית וציין בהחלטתו כי לא היתה מחלוקת שלתובעת לא הופרשו זכויות לפנסיה ובעצם לא הופרשו תגמולים המגיעים לה על פי צו ההרחבה (פיסקה 47 לפסק הדין).

הכלל בדבר סופיות הדיון ושיקולים של תקנת הציבור מחייבים לשים סוף לדיונים משפטיים. המלומדת נינה זלצמן בספרה "מעשה בית דין בהליך אזרחי" ציינה כי "מאחורי כלל מעשה בית דין, על שני ענפיו, עומד הרעיון של סופיות הדיון, וככזה אין הוא כלל טכני - פורמלי, אלא כלל שימושי, המיועד לשים קץ לדיונים משפטיים ולמנוע הטרדתו של בעל דין יריב על ידי התדיינות חוזרת בעניין שכבר נפסק" (עמ' 12).

הפסיקה קובעת כי "אחד מכללי היסוד בשיטתנו המשפטית הוא הכלל בדבר מעשה בית דין (JUDCATA RES). מאחורי כלל זה עומד הרעיון של סופיות הדיון והצורך למנוע הטרדה נוספת מבעל הדין, על ידי התדיינות חוזרת בעניין שכבר נפסק בו" (ע"א 417/89 סעד חסן סעד אע'בריה נגד האפוטרופוס לנכסי נפקדים, פ"ד מה(4), 641).

מאחר ובית הדין התייחס לבקשת התובעת להכיר בתביעתה כתביעה ייצוגית בפסק דינו, אין המדובר בטעות סופר והכלל בדבר סופיות הדיון חל.

לאור האמור, בקשת הנתבעת לחייב את התובעת בהוצאות בגין בקשתה להכיר בתביעתה כתביעה ייצוגית, נדחית.

כל צד ישא בהוצאותיו בגין בקשה זו.

ניתנה היום, י"א אייר תשע"ב, 03 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: